הצפנה: MISC::encode ו-CRYPT

הליבה מציעה שני זוגות פונקציות הצפנה: MISC::encode / MISC::decode, שעליהם נשענים כמעט כל הטוקנים והעוגיות של המערכת, ו-CRYPT::encode / CRYPT::decode, ספרייה נקייה יותר שהליבה עצמה לא משתמשת בה. בעמוד הזה מתוארים שניהם, ההבדלים ביניהם, ומה אתם חייבים להגדיר כדי שהמפתחות לא יהיו ברירת המחדל הציבורית.

system/ בעמוד הזה הוא תיקיית הליבה הפרוסה (api/core בריפו), ו-{admin} הוא CONFIG::$admin_url.

MISC::encode ו-MISC::decode#

public static function encode($str)
public static function decode($str)

encode מקבל כל ערך ש-PHP יכול לבצע לו serialize (מחרוזת, מספר, מערך) ומחזיר מחרוזת בטוחה לשימוש ב-URL ובעוגייה. decode מבצע את הפעולה ההפוכה ומחזיר את הערך המקורי.

$token = MISC::encode(["uid" => 17, "exp" => time() + 3600]);
// ... מעבירים ב-URL, בעוגייה או בשדה hidden ...
$data = MISC::decode($token);
if (is_array($data) && $data["exp"] > time())
{
    // תקף
}

איך זה עובד בפועל#

1. הערך עובר serialize.
2. MISC::encrypt_decrypt('encrypt', ...) מצפין ב-AES-256-CBC. המפתח הוא hash('sha256', $encrypt_secret_key), וה-IV הוא 16 התווים הראשונים של hash('sha256', $encrypt_secret_iv). כלומר ה-IV קבוע, לא אקראי.
3. התוצאה עוברת base64_encode (הפונקציה הפנימית כבר מחזירה base64, כך שהתוצאה מקודדת פעמיים), ואז strtr שמחליף +/= ב--_, כדי שהמחרוזת תהיה בטוחה ל-URL.

המשמעות המעשית של העיצוב הזה:

• אין חתימה (MAC). מי שמכיר את המפתח מייצר טוקן חוקי, ומי שלא מכיר אותו אינו מוגן מפני שינוי בתוכן המוצפן, אלא רק מפני שהפענוח ייתן זבל.
• IV קבוע אומר שאותו ערך תמיד מקודד לאותה מחרוזת. אפשר לזהות ערכים זהים, וזה לא מתאים להצפנת מידע רגיש.
• decode משתמש ב-unserialize בלי הגבלת מחלקות. כל עוד המפתח סודי זה לא ניתן לניצול מבחוץ; עם מפתח ברירת מחדל, מי שמזייף טוקן יכול להזריק אובייקטים. זה הטיעון החזק ביותר להחליף מפתחות (ממצאים SEC-03 ו-SEC-04).

מי משתמש ב-encode#

יש כ-80 קריאות ל-MISC::encode / decode בליבה. בין היתר:

• עוגיית ההתחברות של משתמשי האתר (LOGIN, COOKIES::user_log), ראו משתמשי אתר.
• שדות מוצפנים בטפסי הניהול, טוקנים של הגלריה ושל כלי החיתוך, וקישורים במיילים.
• הרשימה המותרת של כתובות IP בפאנל הניהול (allow_ip).
• שמות הקבצים של תמונות מטושטשות (STORAGE::get_blur_image).
• עוגיית admin_token הישנה של פאנל הניהול (נתיב תאימות לאחור בלבד).

קביעת מפתחות לאתר#

public static function set_encrypt_secret_keys($key, $iv)

הליבה לא קוראת לפונקציה הזו בשום מקום, ולכן היא אחריות האתר. המקום הנכון הוא application/includes/init.php, שנטען בכל בקשה (כולל CLI ו-cron) אחרי CONFIG::init() ולפני כל קוד שמפענח משהו:

<?php
// application/includes/init.php
// הערכים מגיעים מקובץ מחוץ ל-docroot או מהכספת, לא מוטמעים בקוד שנכנס ל-git.
$keys = require CONFIG::$base_path . "/../secrets/wizzo_keys.php";

MISC::set_encrypt_secret_keys($keys["key"], $keys["iv"]);
CRYPT::set_secret_key($keys["crypt"]);

כל אחד מהערכים צריך להיות מחרוזת אקראית ארוכה, ייחודית לאתר:

openssl rand -hex 32

CRYPT#

CRYPT (system/collections/CRYPT.php) היא מחלקה סטטית קטנה שנכתבה נכון יותר: IV אקראי בכל הצפנה, ו-JSON במקום serialize.

CRYPT::set_secret_key($key)   // ברירת מחדל: 'wizzocms'
CRYPT::encode($data)
CRYPT::decode($data)

$blob = CRYPT::encode(["order" => 4521, "email" => "a@example.co.il"]);
$back = CRYPT::decode($blob);   // ["order" => 4521, "email" => "a@example.co.il"]

גם CRYPT לא מחתימה את המטען. מי שצריך לוודא שהתוכן לא שונה (למשל קישור "אשר הזמנה") מוסיף חתימת HMAC משלו:

$payload = CRYPT::encode(["order" => 4521]);
$sig     = hash_hmac("sha256", $payload, $keys["hmac"]);
$link    = "/confirm?d=" . $payload . "&s=" . $sig;

// בצד המקבל
$ok = hash_equals(hash_hmac("sha256", $_GET["d"], $keys["hmac"]), $_GET["s"]);

MISC או CRYPT#

לקוד חדש של האתר בחרו CRYPT. השתמשו ב-MISC::encode רק כשאתם צריכים להבין או לייצר ערכים שהליבה עצמה קוראת, למשל עוגיית התחברות.

סיסמאות הן לא עניין של הפונקציות האלה#

אסור להצפין סיסמאות עם encode או CRYPT: סיסמאות עוברות hash חד-כיווני. הליבה כוללת את המחלקה Bcrypt (system/libraries/bcrypt.php) עם hash($input) ו-verify($input, $hash), והפונקציה הגלובלית dt_encode($password) מחזירה hash של bcrypt. פרטים בעמוד משתמשי אתר.

ראו גם#

• צ'קליסט התקשחות לאתר חדש
• מודל האבטחה
• עוגיות וסשן
• משתמשי אתר